גם אישה היא "צלם אלוהים": הנשים שאנחנו מסרבים לראות

המלאכיות של אנסטסיה קלין בחרו במסורת הבריאה של פרקים א' וה' בבראשית, המסורת התובענית הגורסת שכולנו נבראנו בדיוק באותו צלם אלוהים. עבורן, מותה של קלין הוא אובדן של עולם מלא, עשיר ראוי ויקר, ככל עולם אחר. מסורת זו לא מבחינה בין יהודים למי שאינם יהודים, בין נשים לגברים ובין עשירים לעניים.

בסוף שבוע שעבר נפטרה מפצעיה אנסטסיה קלין, אישה אוקראינית בת חמישים ושתיים שהגיעה בדרך לא דרך לישראל, ושהתה תקופה קצרה ברמת גן. אנסטסיה הגיעה לבית חולים בשלב מאוחר מדי, על ידי חברים שהעלו אותה לאמבולנס ונעלמו. היא הגיעה בלי תעודת זהות או פספורט. שבועיים היא שכבה בבית החולים מורדמת ומונשמת, היא לא זכתה ולו לביקור חולים אחד.

מוות ואולי רצח נוסף של "אישה שקופה", בלי משפחה, בלי חברות וחברים, בלי דורשי שלומה. כך למדנו מהעיתונים, כך כתבנו בפוסטים רבים בפייסבוק וכך כינינו אותה בטקס המרגש שערכה לכבודה ולזכרה קבוצת "שוברות קירות".

עשינו לעצמנו הנחה

לאחר זמן, דמעות ומחשבות, אמרתי לעצמי שהכינוי "אישה שקופה" הוא הנחה לא מוסרית שאנחנו, כחברה, עושות לעצמנו. שהרי אם קלין הייתה באמת "שקופה" היא לא הייתה פוחדת להגיע בזמן לבית חולים ויש סיכוי שחייה היו ניצלים. אם זוג החברים של קלין היו "שקופים", הם לא היו פוחדים ללוות אותה לבית החולים וגם לבקרה שם. ומי יודעת כמה חברות וחברים נוספים היו לקלין בישראל.קלין ז"ל וחברותיה אינן שקופות. הן מאוד נראות. נראות לרעתן. הן נראות ומבוזות, נראות ונרדפות, נראות ושנואות. הן מפריעות לחברה שלנו בעיניים. המדינה רוצה מהן שני דברים בלבד: לנצלן ואחר כך לגרשן. לצערן הן הכי לא שקופות שיש, הן החצר האחורית והרדופה של מדינת ישראל והן זוכות ליחס של פסולת אדם. הן פוחדות להגיע לבית חולים שמא ידרשו מהן כסף או ימסרו אותן לרשויות ההגירה והן יגורשו. מאותן סיבות הן גם פוחדות לבקש הגנה במשטרה.הלוואי שקלין הייתה שקופה, זה אולי היה מציל את חייה. קלין ז"ל הייתה אישה רדופה שניסתה לדאוג לעצמה את חייה בעבודה קשה ומבזה. היא ידעה כמה חייה זולים.

לא ניתן לה להיות עשב שוטה

גיבורת השבוע שלי היא שירי מנדלבאום, עובדת סוציאלית בבית החולים, ששמרה על חייה של אנסטסיה. הגיבורות שלי הן חבורת "שוברות קירות" שלא הסכימו להשליך את קלין לחצר האחורית, וקיימו לה אירוע זיכרון מכובד ומרגש. כראוי לה.

הבחירה שלהן

עם או בלי ידיעתן, המלאכיות של קלין, בחרו במסורת הבריאה של פרקים א' וה' בבראשית. המסורת התובענית הגורסת שכולנו נבראנו בדיוק באותו צלם אלוהים. עבורן מותה של קלין הוא אובדן של עולם מלא, עשיר ראוי ויקר, ככל עולם אחר. מסורת זו לא מבחינה בין יהודים למי שאינם יהודים, בין נשים לגברים ובין עשירים לעניים. יהא זכרה של קלין ברוך.וכמו שאומרות אצלינו: יהא זכרה מהפכה.

לקריאת הטור המלא של רוחמה בוייס באתר Ynet לחצו כאן

הכתבה פורסמה ביום 16.10.2020

הצטרפו אלינו

לקהילות, קמפיינים והפעילות השוטפת בתנועה של כולנו

תפריט נגישות