מועדון שוברות קירות שוברות שגרה

אירועים פתוחים אקטואליים, חברתיים ופוליטיים בנושאי זהות, מגדר, חברה עוני ועושר במסגרתם הקרנת סרט ודיון אקטואלי בסיומו. הסרטים הוקרנו ללא עלות כאירועים מקוונים הפתוחים לכולם.ן, וכחלק מסדרת המחווה שלנו ליוצרת ומהפיקה אסנת טרבלסי. מאות אנשים הצטרפו אלינו לשלושת האירועים.

הקרנת הסרט "גולה סנגם- פרח האבן":

הסרט "גולה סנגם – פרח האבן" עוקב במשך שש שנים אחר חיי הזוגיות של אילנית ונעימה, שתי קשישות פרסיות משכונת התקווה.שתיהן חותנו בשידוך בצעירותן – אילנית נשואה במשך 30 שנה ונעימה במשך 50 שנה. לאילנית יש בעל מכה וזוגיות מדכאת, לנעימה יש זוגיות טובה והיא מוקפת במשפחה חמה ותומכת. שרית, במאית הסרט, היא רווקה בת 30 ממוצא פרסי, מה שמדגיש את פערי הדורות, לצד ניואנסים של תרבות ומסורת שנטועים גם בה. החיים של אילנית ונעימה לצד גברים שלא הן בחרו, והאופן שבו הן מנסות להגשים את הרצונות והשאיפות שלהן למרות הכל, מעלים שאלות לגבי בחירות בחיים, נשיות, ויתור, חלומות וכוח.

בימוי ותסריט: שרית חיימיאן
הפקה: אסנת טרבלסי
חברת הפקה: טרבלסי הפקות בע"מ
עריכה: רבקה יוגב
צילום: טליה ( טוליק) גלאון, אמנון זלאיט, ליטל שחר, דנה טל
מוזיקה: אופיר ליבוביץ, ניצן פרי

הקרנת הסרט "אשכנז":

אשכנז הוא שיטוט קולנועי במחוזות האשכנזיוּת בישראל. אשכנזים בישראל, כמו לבנים רבים בחברות רב-תרבותיות, על פי רוב לא מתייחסים לעצמם במונחים עדתיים — "הרי כולנו ישראלים, לא?" — היידיש הוחלפה בעברית, הדת בחילוניוּת, הגלות בריבונוּת, השטעטל בקיבוץ, הנרדפוּת בכיבוש, החיוורון בשיזפון, ותלתלים כהים הפכו בשמש לבהירים (הודות גם למי החמצן). הסרט מתבונן באשכנזיוּת באמצעות ראיונות עם אנשים ברחוב ושיחות עם מבקרי תרבות ומתעד גילויים שונים של "אשכנז" במרחב הישראלי. סיפור שמתחיל בארץ הקודש ונגמר בחבל הריין (או אולי להפך), הסרט בוחן את האשכנזיות בישראל ותוהה: כיצד הפך ה"אחר" של אירופה ל"אירופה" של האחר?

כתיבה ובימוי: רחל לאה ג׳ונס
הפקה: אסנת טרבלסי
צילום: פיליפ בלאיש
הקלטה: תולי חן
עריכה: איל סיון, מוריס בן מיור
מוזיקה: הבילויים, אוי דויז׳ען

הקרנת הסרט "הילדים של ארנה":
יוסף ביצע פעולת התאבדות בחדרה בשנת 2001. אשרף נהרג ע"י הצבא הישראלי בקרב על מחנה הפליטים ג'נין. עלא הנהיג את גדודי חללי אלאקצא בג'נין עד להריגתו בנובמבר 2002. יוסף, אשרף ועלא היו שחקנים ב"תאטרון האבן". התאטרון היה חלק ממערכת חינוך אלטרנטיבית שהקימה ארנה מר-ח'מיס באינתיפאדה הראשונה במחנה הפליטים ג'נין, בעקבות קריסתה של מערכת החינוך הרשמית תחת הכיבוש הישראלי. בנה של ארנה, ג'וליאנו, הצטרף אל אימו בעבודתה עם ילדי המחנה והפך להיות לבמאי של התאטרון. במהלך כל שנות פעילותו במחנה הוא תיעד במצלמתו את אמו ואת ילדי התאטרון.לאחר מותה של ארנה נסגר התאטרון. שבע שנים מאוחר יותר פלש הצבא הישראלי למחנה הפליטים ג'נין. כמה ימים לאחר שהצבא הסיר את המצור חזר ג'וליאנו למחנה, והצטרף עם מצלמתו אל עלא שמוביל קבוצת לוחמים. במהלך שהותו במחנה גילה ג'וליאנו את גורלם הטרגי של "הילדים של ארנה".
במאי/ת: ג'וליאנו מר-חמיס ודניאל דניאל
מפיק/ה: אסנת טרבלסי ופיטר ואן הייסטה
חברת הפקה: טרבלסי הפקות בע"מ ופיטר ואן הייסטה סרטים
צלם/ת: ג'וליאנו מר-חמיס, חנא אבו סעדה ואורי שטיינמינץ
עורך/ת: אובה וור