אתם לא לבד: הפרויקט למען גברים נפגעי תקיפה מינית

אחרי שנאבקו במשך שנים לשחרורו של יונתן היילו ז"ל, מקימות הפעילות החברתיות כרמן אלמקייס-עמוס ועו"ד ספיר סלוצקר-עמראן פרויקט מיוחד לזכרו, בו גברים יוכלו לדווח בדיסקרטיות על מקרי אלימות ותקיפה מינית שעברו: "עד כה קיבלנו עשרות עדויות, לצערי אני מאמינה שזה יגיע למימדים גדולים בהרבה"

הפעילות החברתיות כרמן אלמקייס-עמוס וספיר סלוצקר-עמראן נאבקות כבר למעלה מעשור עם ולמען קהילות עניות בישראל. בין היתר, הן נלחמות עבור דיירי הדיור הציבורי ונשים נפגעות אלימות, נאבקות בעד חופש המחאה ולצד קהילת הלהט"ב, ולא עומדות מנגד כשהן נתקלות באלימות משטרתית. עכשיו הן הופכות את הפעילות המבורכת שלהן לממוסדת ומקימות את תנועת השטח "שוברות קירות", שמטרתה קידום קמפיינים ציבוריים ואקטיביזם קהילתי, אזרחי ופמיניסטי, במימון הציבור ולמענו.  

אחד המאבקים החשובים והבולטים שניהלו אלמקייס-עמוס וסלוצקר-עמראן בשנים האחרונות היה המאבק לשחרורו של יונתן היילו ז"ל, שריצה עונש מאסר על הריגת האיש שאנס אותו. הן פעלו רבות לטובת שחרורו המוקדם וניסו כמיטב יכולתן לשמור על קשר עימו לאחר השחרור, אבל למרבה הצער, הוא סיים את חייו בנסיבות טרגיות. 

הסיפור העצוב של יונתן הוביל את הפעילות החברתיות להקים את הפרויקט mentoo# לזכרו, מתוך אמונה כי זוהי החובה שלהן להגיע ולסייע לכמה שיותר נפגעי אלימות מינית. "זה התחיל בטפטופים ולאט לאט הבנו שמתחיל גשם", הן כתבו בהודעה לכלי התקשורת. "גברים שעברו הטרדות ותקיפות מתחילים לדבר על הטראומה, הכאב, הפחד, על הבושה לדבר, על הקושי לחלוק וגם על חלקה של הקהילה והחברה – להקשיב, להכיל ולהבין שגם גברים מותקפים". 

הפרויקט נוצר על מנת לאסוף ולרכז עדויות אנונימיות מגברים נפגעי אלימות ותקיפה מינית, מתוך ידיעה כי תרבות האונס פוגעת בכולם ומחלחלת לכל מקום בחברה הישראלית, החל מהיחס לנפגעים ונפגעות ועד להחלטות ממשלתיות בנושא. "אנחנו מזמינות אתכם לחלוק את הסיפור", הן כתבו, "בתקווה שהשמעת קולכם, לצד פעולות נוספות יגרמו לכולנו להבין את הצד השני. בתקווה שהשתיקה לא תנצח. שנצליח להכיל, לחבק ולפעול". 

"בשנים האחרונות התעסקנו בנושא הזה בעקבות המאבק של יונתן וגם בגלל שגברים סביבנו סיפרו לנו את הסיפור שלהם", סיפרה אלמקייס-עמוס ל-mako. "הרגשנו את זה כפצע אל מול המקרה של יונתן ז"ל. כל היחס של הממסד אליו היה שגוי – התייחסו אליו כאל מישהו שהרג ולא כאל נפגע תקיפה מינית. גם הטיפול שהוא קיבל בכלא היה נגד אלימות, זה כל כך הכעיס אותנו. כל מערכת שיקום הכלא לא חשבה שצריך לטפל בזה וליונתן היה מאוד קשה לדבר על הנושא". 

לקריאת הכתבה המלאה באתר מאקו לחצו כאן

הכתבה פורסמה ביום 15.1.2021

תפריט נגישות

הצטרפו אלינו

לקהילות, קמפיינים והפעילות השוטפת בתנועה של כולנו