קבוצה של פעילים ופעילות בפעולה ישירה בועידת כלכליסט לעסקים שהתקיימה ביום 2.8.21 במחאה על מדיניות החיסול של הדיור הציבורי, שהצעת התקציב הנוכחית היא המשך ישיר שלה. במהלך הכנס השמענו את קולנו ומחינו מול בכירי המשק, ביניהם שר הבינוי והשיכון ויו"ר רשות מקרקעי ישראל.
הצעת התקציב המונחת כעת על שולחן הכנסת כוללת התחייבות לרכישה של 1,750 דירות למאגר הדיור הציבורי. מאז הבוקר חברי הממשלה חוזרים ומתפארים בהישג הגדול. אבל האם מדובר בהישג?1,750 דירות לדיור הציבורי הן לא בשורה ולא הישג, הן פחות או יותר חזרה על ההבטחות של מרבית ממשלות העשור האחרון. כן, גם שרי שיכון קודמים הוסיפו כמה דירות ויתהדרו בכך שהם מתחילים לבנות אחרי עשור של הקפאה, כמה אפשר למתוח את אותו השטיק? לנצח, זה נראה.
צפו בתיעוד של חלק מהפעולה של ספיר סלוצקר עמראן, מייסדת שותפה בתנועת שוברות קירות בלינק זה.
יתרה על כך, התקציב המוצע כעת כולל רכישה חד פעמית של 1,750 דירות עבור מאגר הדיור הציבורי, בעוד התוכנית שגלנט קידם, בזמן כהונתו כשר השיכון, דיברה על תוספת שנתית קבועה של 7,200 דירות למאגר הדיור הציבורי. במובן הזה, לא רק שלא מדובר בהישג, אלא זו נסיגה אחורה, עצם קטנה שזורקים לנו עכשיו ומי יודע מה יתגלגל איתה אחר כך.1,750 דירות לדיור הציבורי הן לא הישג במצב שבו 30,000 זכאים ממתינים לדיור ציבורי, לפעמים מעל עשור, 180,000 משפחות מקבלות סיוע בשכר דירה, וכמיליון אזרחים שאינם מוכרים כזכאים מתקשים מאוד לעמוד בתשלומי השכירות.1,750 דירות הן לא בשורה כשישראל ממוקמת כל כך הרבה שנים בתחתית הטבלה של דיור ציבורי או חברתי לנפש; כשכל כך הרבה תכניות בנייה של דירות יוקרתיות מקבלות אישורים, על אדמות מדינה, וללא הקצאה של דיור ציבורי או חברתי בתוכן.
מיליארדי שקלים ניתנים בסובסידיות שמתווכות דרך יזמים פרטיים במטרה לעודד את "השוק", סכומים שהיו יכולים בהחלטה פשוטה להיות מופנים לבנייה ממשלתית ועירונית ישירה עבור כלל האזרחים.תכנית ל-1,750 דירות לדיור הציבורי היא המשך ישיר של מדיניות חיסול הדיור הציבורי שבה נהגו הממשלות הקודמות.הגענו היום לועידת כלכליסט לעסקים, יחד עם שותפינו מפורום הדיור הציבורי וכאןתוקם, לבושות בבגדים הכי פורמליים שמצאנו בארון, להשמיע את קולם של מי שלא מקבלים במה בועידות העסקים ולדרוש משר השיכון תכנית אמיתית, ארוכת טווח, עם יעדים מדידים וברורים, לדיור ציבורי אוניברסאלי ולהרחבה תקציבית רוחבית. כי הגיע הזמן שנפסיק לדבר רק על "סדרי עדיפויות" ונאבק על היקף הקופה הציבורית כולה, כך שנוכל לענות על הצרכים של כולן וכולם, בדיור ובכלל.