לפני שנה, המשטרה פינתה את ארבעים המשפחות האחרונות שנותרו בגבעת עמל לטובת הקמת מגדל בבעלות יצחק תשובה. "אנחנו עומדים על הרגליים, אבל לא חיים", אמרו התושבים שעדיין מחכים לפיצוי הולם.
"למרות שגרנו בצריף, היה לי כיף לגדול פה", ציונה יהוד שרפי, שפונתה בשנה שעברה. עוד מדבריה:
"היתה לי ילדות נהדרת. לצערי זה נגמר בצורה אכזרית. פינו אותנו בכוח. את כלתי המשטרה עצרה, אותי ואת המשפחה שלי העלו לניידת וזרקו אותנו בקניון איילון (מרחק של כחמישה קילומטר מהשכונה, א"ז). על זה אני לא אסלח ולא אשכח".
מביתה של יהוד שרפי נשאר רק שער הכניסה. היא טוענת שהפיצוי שפסק בית המשפט לתושבי השכונה – שלושה מיליון שקל לנחלה, שבה בדרך כלל גרו שלוש או ארבע משפחות – לא מספיק לדיור חלופי.
"אני בת 72 ויצאתי עם חצי מיליון שקל", אומרת יהוד שרפי. "אף אחד לא יסכים לתת לי משכנתה. פניתי לעירייה לעזרה. לא מסתכלים עלי. אני גרה בשכירות, ומקווה שהכסף מ(משרד) האוצר יגיע אלינו. דוחים את זה כבר שנה בכל מיני תירוצים".
"אי אפשר לדבר על השכונה בלי לדבר על הסיפור המזרחי", אמרה הפעילה ספיר סלוצקר עמראן מתנועת "שוברות קירות". "השכונה פה פונתה, בעוד שכונות אחרות קיבלו את הבתים והשטחים שלהם על מגש של כסף. אי אפשר שלא לחשוב על תשובה, שיושב פה למעלה, ועל האחים כוזהינוף, שמרוויחים מהמגדל פה. מזרחים שלא זוכרים מאיפה הם באו. לכן זה גם סיפור מעמדי".
המשפחות יושבו ב-1948 בבתי הכפר ג'מוסין אל-ע'רביה, שתושביו הפלסטינים ברחו בזמן המלחמה ולא הורשו לחזור. בהמשך נמכר השטח ליזמים פרטיים. לאחר שרוב התושבים פונו ב-2014, נותרו במקום כארבעים משפחות, והן שפונו לפני שנה. במקום שבו עמדה שכונת גבעת עמל כבר מתנוססים שני מגדלי ענק, אחד מהם של תשובה. מגדלים נוספים צפויים להיבנות בשנים הקרובות. אחד משלטי המכירות במקום מכריז: ״Uncompromised living".
על גדרות אלומיניום המקיפות את מה שהיתה פעם השכונה רוססו כתובות נוסח "פיצוי למפוני גבעת עמל" ו"זה הבית שלנו 1948 – 2021". על הגדר רוססה גם הכתובת "צדק לפליטי ג'מוסין אל-ע'רביה", זכר לתושבים הפלסטינים המקורים.
לחצו לקריאת הכתבה המלאה, פורסם בחודש נובמבר 2022, שיחה מקומית