"סליחה על השאלה, אבל למה עשית חמישה ילדים?" כך שאלה אותי אישה אחת בעודי מארגנת את חפציי לאחר הרצאה שהעברתי במסגרת יום המאבק באלימות נגד נשים באחד המתנ"סים ברחבי הארץ. אינטימית ככל שתהיה, זו אחת השאלות הנפוצות ביותר שאני נשאלת כשאני מדברת בפני קהל על עוני ואלימות במשפחה.
אקדים ואסייג, טבעו של הטבע האנושי להתרבות, הזכות להולדה ולהעמדת צאצאים שרירה וקיימת לכל שכבות האוכלוסייה, ולא רק למי שביטחון כלכלי נצחי מצוי בכיסו. וטוב שכך. כדאי להזכיר גם, שמדינת ישראל היא בראש רשימת מעודדות הילודה בעולם המערבי, והסיבות לכך פוליטיות, לאומיות וגם כלכליות. הי, מי מאיתנו לא שמע ולו פעם את צמד המילים "האיום הדמוגרפי"? באותה נשימה אציין שכמעט אף אחד לא חסין מקריסה כלכלית. שהרי גירושים, פיטורים, מחלה, תאונה ושאר אסונות שמתרחשים מעת לעת יכולים להביא כל אחד למצב של עוני, ולאף אחד אין תעודת ביטוח המגנה מפני הקריסה. ביתר שאת, בהעדר רשת סוציאלית התומכת במצבי משבר, הנפילה אל העוני כמעט ודאית. היציאה ממנו ודאית הרבה פחות.
להמשך קריאה באתר העוקץ לחצו כאן